top of page
Featured Posts

צרבת על תשע בבוקר - עשר מכות למוח

להתכונן חצי שבוע לכנס בשביל לפתוח שם דוכן להצגה זה כמו...להתכונן חצי שבוע לדייט עם מישהי שעדיין לא ראית בכלל. סיטואציה לחוצה ומפגרת במיוחד, רק שאתה כל כך עסוק בלפנטז על העתיד הורוד האפשרי (והקלוש), שאתה פשוט זורם עם זה, כדי שמקסימום לפעם הבאה כבר תהיה מספיק מנוסה כדי להכריז ״נבר אגיין!״. כמו בדייט, יכול להיות שהיא תהיה מושלמת ובאמת תזרום עם השטויות שלך ויכול להיות שהיא סתם תשחק אותה סבבה בשביל הנימוס.


הכנס הפעם לא זימן לי את מה שבאמת רציתי, אבל הוא זימן לי דברים מעניינים אחרים ואותם אשתף איתכם:


1. הוא נתן לי את ההזדמנות לשים טוטו איפה שלא מצפים מאף אחד לשים טוטו. כולם היו שם בחולצות מכופתרות ומגוהצות. תודה לאל על טי-שירטים שמגיעים מגוהצים במעמד הרכישה. אגב, כל פעם שיכולתי, הסתובבתי בכנס בין כולם (חשוב גם לדלג כשאתה רואה משהו משמח) ובכך יצרתי משיכה וחיוכים. מעין הכנה רכה אם פתאום אנשים ייתקלו בדוכן שלי. מאמין שזה עבד, למרות שכל הפואנטה באמת הייתה סתם לדלג עם טוטו.



2. אפקט ה׳מה הולך פה?׳. התקהלות מגבירה התקהלות. זה משוב חיובי הזוי ומוכיח פעם נוספת שאנחנו קופים מטומטמים. כולנו. זה מתחבר לי ישר לכל הפעמים שאני רואה אנשים מחכים בתור למשהו בעיקר בגלל ההייפ סביבו. אז מה עשיתי? נעמדתי מחוץ לדוכן והייתי פרנדלי וניסיתי לעצור אנשים על ימין ועל שמאל. אם דיברתי עם אנשים אז דיברתי איתם מהצד הנכון של הדוכן. זה גרם לאנשים נוספים להתעכב ולהתעניין בעצמם. בשביל זה היה לי את המזל שפאפיק (הבחור הסקסי מהתמונה למטה) עזר לי לדבר עם האנשים שהוסיפו להתגבש סביב העמדה.


3. גימלאים זה עם מקסים והם אספני הגרוטאות הכי טובים ביי פאר. אבל אני אשמור את המידע הזה לסוף.


נייטהאנט, שגריר של רצון, חייל של אהבה

4. תמיד יש לי דברים לומר על המשחק ותמיד יש לי חשק לשפוך הכל, אבל חשוב לטפטף קצת כל פעם ולהפסיק כדי לאפשר לצד השני לשאול את השאלות שבאמת בא לו לשאול. תמיד לתת לצד השני לקחת את השיחה. אני שם כדי לנווט אותו למחוזות שהוא צריך להגיע אליהם.


5. אלכוהול זה הפינוק הכי טוב שאפשר להביא לאנשים חוץ מטורטיות מוכנות מראש עם גבינת פטה, פסטו ועגבניות מיובשות. הבאנו שני בקבוקי קמפרי ובקבוק פיג׳ אחד. בסוף נגמר רק שליש פיג׳ ושליש קמפרי. תשמעו, אנשים הגיעו לכנס עם צנצנות סוכריות שאף אחד, אבל אף אחד לא באמת רוצה. אפילו מכוניות שננטשות הרבה זמן בשמש לא רוצות שיהיו בתוכם כאלה. אלכוהול גם אפשר להקפיץ עם אנשים וליצור אווירה טובה. כל פעם שמישהו מחייך - ישר מציעים לו. מה שכן, זה עושה צרבת מטורפת מוקדם על הבוקר, וכשאתה תלוי בארוחת צהריים שהמקום מספק, רוב הסיכויים שזה לא ישתפר.


6. זה לא השתפר. הביאו אוכל של מועדונית. כבר אז אתה מבין שאתה לא בכנס הנכון לפי רמת האוכל. איפה הטורטיות איפה??? ואיפה הטאמז נגד צרבת איפההה???


עמדה

7. כל פעם תסביר על המוצר שלך בצורה אחרת. תשחק עם עצמך. פעם תענה במשפטים של 5 מילים ומטה. פעם תשחק עם משך הפאוזות הדרמטיות. תעשה את זה בשביל השפיות שלך, ותביא בקבוק של מים. צריך לדבר לא מעט.


8. כולם בדוכנים מחלקים לך כרטיס ביקור. כשעברתי בעצמי בין הדוכנים וספקים דיברו איתי, תמיד אמרתי ׳כבר לקחתי׳ - שקר שגם מסייע לי וגם מונע מהספקים סתם לזרוק כרטיס לפח. כן כן, מצאתי דרך מנומסת ופרקטית שמועילה לכולם. לשקר.


9. אחרי כנס הרווחה הייתה אפשרות להישאר לכנס של גמלאים שהתרחש באותו המקום. כמעט כל הספקים עזבו. אמרתי שאישאר לקצת. זקנים הם הרי מתוקים והאיטיות שלהם שובה. בזמן שעמדות החלו לפרק את עצמן, נכנסו חלק מהגמלאים לאולם. בפעם הראשונה שהם עברו ליד העמדה הם שאלו אותי במילים האלה (!!!):

״מה יש לך להביא לי?״

בפעם השניה מישהי הצביעה על כדור הדיסקו שהונח על העמדה ושאלה אם אפשר את זה.

בפעם השלישית עצר גמלאי בעמדה ומבלי להתעניין, ביקש צ׳ייסר פיג׳ ואף עוד אחד ישר אחר כך למרות שאני לא זוכר שהזמנתי אותו לסבב ב׳ שכזה.

בפעם הרביעית עצרה אצלי מישהי, ביקשה שאשגיח לה על המעיל, וכשהיא חזרה מהשירותים היא סיפרה לי סיפור על בני ישראל ועל מצרים ועל כך שפעם לא היינו מקטרים ועכשיו בני ישראל הם חרא שתמיד מוצאים על מה להתלונן. היא דווקא הייתה חמודה. גם לא ניסתה לגנוב לי דברים.



10. הייתה חברה, לא אגיד את שמה, ששמה בדיספליי שלה מגשי אירוח של מתוקים ומלוחים (שם גם ראיתי טורטיית פטה מטורפת!). הם לא איפשרו לאף אחד לאכול אפילו דבר אחד כל הכנס, וזה ניקר לכולם את העיניים. העמדה שלנו עוד הייתה ממש מולם. בסוף האירוע ראיתי כיצד הם זרקו את כל האוכל לפח מבלי להציע לאנשים. היה לי מה זה עצוב שאוכל סתם נזרק ככה. בכלל, הרבה ממה שקורה בכנסים האלה הוא בזבוז אחד גדול. לא טוב לי עם זה שעולם הצרכנות מקיף אותי ברמה לא בריאה, ושגם אני משחק לפעמים לפי חלק מהכללים. אני משתדל כמה שפחות ולעשות את זה בדרך שלי. כל פעם שאני מצליח, אני גאה בעצמי יותר ויותר.


11. עם כל התנסות שיש לי מול גוף שמבטיח לקדם אותי בצורה כלשהי, אני לומד את הדבר הפשוט: תשקיעו בקידום בגוגל (ויש לי את הבחור לזה) והכי חשוב - פשוט תתנו לאנשים את החוויה הכי מעולה שאתם יכולים. תשקיעו 200% אחוז, תקנו אקסטרה יין לקבוצה שלוקחת מקום שלישי בתחרות. תהיו נחמדים ותתנו לאנשים שואו. האנשים הנכונים יודעים לפרגן. בני ישראל דווקא השתפרו מאז מצרים.

Comments


:פרסומים אחרונים

:ארכיון

:חפשו לפי תגיות

תעקבו אחרינו
  • Wild Child

משחק חידות אורבני

bottom of page